תמצית שיחת פייסבוק לייב עם שחר עוז
טכנולוגיה – הכל או כלום?
שחר עוז התחיל את הקריירה שלו כמורה וגם היום הוא עדיין מלמד ומעביר סדנאות בנושאים שונים. אך מרכז העיסוק שלו היה כמעצב ומפתח משחקים בשמונה שנים הראשונות בקריירה. מאז ותמיד עבד עם טכנולוגיות מיוחדות וחדשניות. בשלב מסויים הוא הגיע להבנה שמה שמניע אותו זה לייצר חוויות אחרות ומיוחדות למשתמשים. זה הקו שחיבר את הפרויקטים שעניינו אותו באמת – מוצרים שסיפקו חוויה קצת שונה, ממשק קצת שונה או מטרה קצת מיוחדת.
למרות שבעברו עסק שחר באופן נרחב בטכנולוגיה, הוא אומר שבשבילו הטכנולוגיה היא רק כלי.
"אין לטכנולוגיה שום משמעות אם אנשים לא ידברו פנים מול פנים. התקופה הזו, שבה נאצלנו להתנתק מקשרים בין-אישיים ומשיח פנים מול פנים, הראתה לנו שהטכנולוגיה היא רק כלי. למרות שהטכנולוגיה עזרה לנו להעשיר ולגוון את חיי היום יום שלנו, היא לא הצליחה להפר את הגעגוע למשפחה ולשגרה שלנו בבית או בעבודה. לעיתים יש נטייה לתת לטכנולוגיה מקום יותר גדול ממה שמגיע לה. הרי אם פתאום לא נוכל להסתמך על הטכנולוגיה האדם יצליח לפתח תכונות ויכולות חדשות. הוא ילמד ויתפתח ויבין איך להחליף את הטכנולוגיה. לכן כל אחד צריך לחשוב עם עצמו – האם הייתי מסוגל להסתדר בלי טכנולוגיה?"
המציאות שנראית כמשחק מחשב
לרוב האנשים המציאות בה אנו חיים עכשיו היא חדשה לחלוטין, אך יש קבוצת אנשים אחת שעבורה מציאות הקורונה היא תסריט שכבר קרה. הגיימרים! כבר עשרות שנים שגיימרים משחקים בתסריטים בהם מגפה מתפשטת וצריך למצוא לה מרפא. אחד הדברים הראשונים שקורים במשחקי מחשב זה שמערכות החוקים עליהן החברה שלנו מבוססת, כמו: הדמוקרטיה, המשטרה והחוק קורסות. הלא זה אחד השינויים הגדולים שקרו בתקופת הקורונה. אנחנו לא יכולים ללכת לרופא או להגיע לבית החולים. "משחקי מחשב טובים מייצרים אצל השחקן תחושה שהוא היחיד שיכול להושיע את המציאות".
ההבדל העיקרי בין משחק המחשב למציאות בה אנו חיים היום היא שבמשחק אנחנו יוצרים את המציאות, ובחיי היום יום שלנו אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למה שקורה.
איך ליצור שליטה כשאין שליטה
עכשיו, כשאנחנו יודעים שהמציאות שלנו מזכירה לנו את תסריטי משחקי המחשב וכמו במשחקי המחשב אין לנו שליטה על מה הולך לקרות, כדאי לנו למצוא דרך ליצור ולהרגיש בשליטה. הדבר הראשון הוא להיות מודע. צריך להבין שמשהו קרה והוא שינה לנו את השגרה שהכרנו. "ברגע שאתה נמצא במצב של חוסר ביטחון, לא יודע מה הולך לקרות או מה הצעד הבא, כדאי לשים הכל על השולחן. לשבת יחד עם האנשים שאיתך, ולהבין איך כל אחד מסתכל על הסיטואציה".
שחר מציג את תקופתו מהצבא כדוגמא. כאשר היה קצין במלחמת לבנון השנייה, אמר לו אחד המפקדים שיש דבר אחד בטוח בזמן מלחמה וזה הלא-נודע. "'חוסר האונים וחוסר השליטה על העתיד הם חלק בלתי נפרד מהמלחמה', הוא אמר לי. ולמרות שזה נשמע מפחיד, המשפט הזה עזר לי. הכין אותי נפשית לכל שינוי שהולך להגיע לדלתי."
זו המציאות שבה אנו חיים היום. אנחנו נלחמים לקצת שפיות ויציבות. לכן כדאי לאמץ לחיי היום-יום שלנו קצת מהאופן שבו צבא מחנך את חייליו להתמודד עם חוסר הידיעה בעזרת שגרה מאורגנת ומשימות אוטומטיות. תמיד בתוך תחושת הכאוס יהיה מישהו שהתפקיד שלו זה ליצור סדר ושגרת יום. תמיד ניתן לייצר משימות פשוטות ברות ביצוע שיתנו לנו הרגשה של שגרה והישגיות.
סקרנות וחשיבה משחקית לפתרון אתגרים
במשחקי המחשב כשאנחנו מקבלים אתגר חדש, השחקן נעזר בסקרנות וחשיבה יצירתית כדי לפתור את הפאזל ולעבור את המכשול שהוצב בפניו.
אנו יכולים להשתמש בסקרנות וחשיבה יצירתית כדי לפתור בעיות חדשות שאנו צריכים להתמודד איתם. כאשר נפגוש בעיה בעבודה, אם ננסה להסתכל עליה כמשחק או חידה, ונשתמש בכישורים שלנו מתחומים אחרים כדי לפתור אותה, התהליך שנעבור יכול להוביל אותנו למסקנות שאולי לא היינו מגיעים אליהן אחרת.
"צריך להבין שסקרנות היא המקור לכל הדברים שאנשים מחפשים בעובד טוב: למידה מהירה, התמודדות עם אתגרים, חשיבה יצירתית, אכפתיות. זה שריר שאפשר לאמן!".
חווית למידה
ההבדל העיקרי בין משחקי מחשב להוראה וחינוך הוא שבבית הספר כשתלמיד לומד חומר חדש בשיעור מתמטיקה רמת הקושי תמיד עולה משיעור לשיעור, ואם תלמיד לא הבין את החומר הוא ״ימשיך לשלם״ על כך לכל אורך הדרך. סיכוי נמוך שהוא יצליח לתפוס את המורה שוב על מה שלא הבין פעם. לעומת זאת, במשחקי המחשב הטובים, בונים את רמת הקושי בהתאם לרמת היכולת של השחקן באופן כזה שהאתגר יהיה נוכח, אך יורגש כבר-השגה. מתחילים מרמת קושי נמוכה כדי לתת לשחקן תחושה של הצלחה ומלמדים אותו מה צריך לעשות. הקסם הגדול קורה לאחר אתגר משמעותי. כאשר שחקן הצליח לעבור אתגר משמעותי, במקום מיד לתת לו אתגר קשה יותר, אנחנו שמים בפניו אתגר קל יותר. הוא מצליח גם בו ותחושת הסיפוק שלו מוכפלת כיוון שהוא בטוח שהנצחון הכפול נגרם כתוצאה מכך שהוא השתפר…
כך גם שאתם צריכים להעביר הרצאה, שיעור או ללמד חומר חדש, אפשר להכניס את התבנית הזו לתכנון השיעור. אפשר לפתוח עם חומר פשוט כדי לתת ללומדים הרגשה טובה של הצלחה והבנה. לאחר מכן נבנה בהדרגתיות את רמת הקושי תוך הכנסת אתגרים שונים בזמנים שונים. ניתן לתלמידים הרגשה של הצלחה פנימית שתעודד אותם להמשיך ולפתח את הסקרנות שלהם. אנחנו רגילים מבית הספר ומהשיעורים בעברנו לקבלת חומר בגרף עולה כך שאנחנו לא מצפים להצלחות ברגעים שונים וכאשר אנחנו יוצרים חווית למידה אחרת ההשפעה על התלמידים שלנו תהיה חיובית יותר ואפקטיבית יותר.
איך לעורר ומועדד מוטיבציה
המוטיבציה האמיתית שכדאי לעודד היא המוטיבציה הפנימית שלנו להצליח. כאשר תלמיד נדרש לפתור שיעורי-בית שהמורה נתן לו, המוטיבציה שפועלת עליו היא חיצונית. בין אם הוא יצליח בשיעורים או לא – לא כל כך יהיה לו אכפת. אך כשהוא מצליח ללמוד לנגן על כלי שרצה ללמוד לנגן עליו, המוטיבציה היא פנימית ויש ממנה הרבה יותר סיפוק. לומד יכול להשתמש בה כדי ללמוד דברים חדשים. כי לדוגמא מהמוסיקה ניתן ללמוד הכל: תרבות, היסטוריה, ספרות, אנגלית, מתימטיקה. לכן כדאי לעודד מוטיבציה פנימית אצל העובדים שלנו, התלמידים וגם אצל בני המשפחה שלנו.
בכל חוויה יש הזדמנות
בכל חוויה ניתן לזהות או ליצור הזדמנות שתקדם אותנו לקראת המטרות שלנו. כמובן, בתנאי שאנחנו באמת יודעים מה המטרות שלנו ומה השאיפות שלנו. מה עושה לנו טוב. כי אם אנחנו לא יודעים אז נתברבר והמסע שלנו יהיה קצת מעורפל (יש אנשים שאוהבים גם את זה!). אך אם יש לנו איזו שאיפה או רצון להתקדם בכיוון מוגדר אז נוכל לנצל כל סיטואציה, כל חוויה וכל תקופה למשהו שישרת אותנו ויקדם אותנו לקראת משהו גדול יותר. אם זה ללמוד משהו או להשקיע בעצמנו, במשפחה, בתקשורת.
בכל חוויה ניתן לזהות איזו הזדמנות שתקדם אותנו לקראת המטרות שלנו. כמובן, בתנאי שאנחנו באמת יודעים מה המטרות שלנו ומה השאיפות שלנו. מה עושה לנו טוב. ניתן לנצל כל סיטואציה, כל חוויה, כל אתגר וכל תקופה למשהו שישרת אותנו ויקדם אותנו לקראת משהו גדול יותר.
הזדמנויות שבחוויות חריגות
הרבה אנשים חיים באשליה שבה הם אומרים לעצמם שאם יהיה להם זמן פנוי הם יתעסקו בפרויקטים חדשים וילמדו דברים חדשים. אך כאשר הם מקבלים את הזמן הזה, פתאום נהיים נורא מבולבלים. לכן כדאי להציב מטרות פשוטות ומדידות שניתן לעמוד בהן מדי יום, כדי ליצור תחושה של אפקטיביות ושגרה.
השגרה היא מרכיב מאוד חשוב. כדי שעסק ימשיך להתנהל כמו שצריך בימי הבידוד וגם אחריהם צריך ליצור שגרה חדשה. כדי למצוא מה השגרה הנכונה עבורכם צריך לנסות דברים חדשים ולהבין מה מתאים לנו, לעסק שלנו ולמשפחה שלנו.
אם לא תנסו איך תבינו מה טוב לכם? ואם אתם מתחילים לנסות דברים חדשים, הרי אתם מייצרים עבור עצמכם חוויות חדשות ומאתגרות. כי אם אתם לא משנים דבר, שום דבר באמת לא ישתנה.
הצטרפו לקבוצת פייסבוק ״עבודה יעילה גם מהבית״ כדי להיות מעודכנים!
